#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יז. א ""אמר רב ג' בה' (בתי סאה) אסורים בז' מותרים""&nbsp;&nbsp;הא כיצד?</p>"	"הוצרכו לו' והקיפו ז' מותרים. אבל לא הוצרכו אלא לה' והקיפו ז' אפ' בה' אסורים (לגרסת הגר""א הוצרכו לג' והקיפו ה' אסורים) </p>"	עירובין יז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. ב נתוספו דיורין בשבת או שנתמעטו בשבת האם שבת גורמת או דיורין, והיכן עוד זה נפק&quot;מ, והאם זה כתנאי?	רב הונא אומר ששבת גורמת וכן אמר לו רב יהודה לענין עירב דרך חלון ונסתם החלון. ורב יצחק אמר שדיורין גורמים. ואין זה קשור למחלוקת ר' יוסי ור' יהודה בחצר שנפרצה בשבת ששם אין מחיצות ויש דיורין.	עירובין יז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. ג אלו דברים פטרו במחנה?	מביאים עצים מכל מקום. ופטורין מרחיצת ידים, דוקא במים ראשונים אבל אחרונים חיבים. ומדמאי, מפני שמאכילים את הענים דמאי (וב&quot;ש אוסרים). ומלערב עירוב חצרות, אבל תחומין חיבים. ר' יהודה בן תימא מוסיף אף חונים בכל מקום, ובמקום שנהרגים נקברים, אע&quot;ג שיש מי שיטפל בקבורתם. 	עירובין יז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. ד מתי מותר ללקט עצים מתקנת יהושע בן נון (3) ומתי רק במלחמה?	תקנת יהושע דוקא היזמי והיגי, א&quot;נ מחוברים, א&quot;נ&nbsp;&nbsp;לחים. ובמלחמה מותר אפ' שאר עצים תלושין ויבשים. (בירושלמי איתא שאם בעה&quot;ב עשה חבילה אסור).	עירובין יז.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: א מה הגדר של מת מצוה?ומתי ולהיכן מותר לפנותו?</p>	שאין לו קוברים, שאם קורא אין עונים אותו. [ובמלחמה מפנה אף שקורא ואחרים עונים אותו].בסתם קונה מקומו. אם עומד על המיצר מותר לפנותו, בסרטיא מפנהו לאחד הצדדים, אם יש לו שדה בור או ניר מפנהו לבור, שדה ניר ושדה זרע מפנהו לשדה ניר, אם היו שניהם שוות מפנהו לאיזה שירצה.&nbsp;&nbsp;</p>	עירובין יז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: ב מפני מה אמרו מים אחרונים חובה? ומה הדין מי שאוסף מלח?	מפני מלח סדומית שנמצאת כקורתא בכורא ומסמא את העינים.כל מלחא כל שכן שצריך. </p>	עירובין יז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יז: ג ""תני ר' חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה"" למה?</p>"	"דכתיב ""אל יצא איש ממקומו"" ואינו לאו שניתן להזהרת מיתת ב""ד דלא כתיב אל יוציא. </p>"	עירובין יז:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: ה כמה רווח מותר שיהיה בין הפסין?	ר&quot;מ שני רבקות של שלושה בקר קשורות ממש, רבקה אחת נכנסת ואחת יוצאת דהינו עשר אמות שוחקות.לר&quot;י כל רבקה ארבע פרות דהינו י&quot;ג אמות ושליש. (ופסק הרמב&quot;ם כר&quot;י). </p>	עירובין יז:		ב'
